סטוריטלינג של יום יום: כנפי הדמיון

For English, click here: https://wp.me/p93DD7-dH

אני מזמינה את הילדות והילדים למסע על כנפי הדמיון. חומרי הגלם שלנו הם דפים פשוטים, חוטי רקמה, צבעים ומדבקות צבעוניות. אה, והיכולת להינשא על כנפי הדמיון.

רננה יושבת לצדי בכיסא הגלגלים הגדול מדי. היא שקטה מאוד. אפילו הבכי שפורץ בה כאשר האחות מחליפה את העירוי הוא שקט מאוד. ואז הוא חולף. האחות חוזרת למחלקה, ורננה ממשיכה לבחור מדבקות צבעוניות בכובד ראש. רננה מדברת עמי בניעות ראש עדינות מאוד, שמחייבות קשב רב כדי לשמוע אותן. כן, היא אוהבת את המדבקות של החד קרן. אני מראה לה דף צבעוני נוסף והיא נותרת שקטה, לא הנהון, אבל גם לא ניעה של הראש מצד לצד שאומר “לא”. שקט והיעדר תנועה יכולים לומר “לא”.  

דובי דווקא לא שקט. יש לו ראש ג’ינג’י והוא משחק ומפטפט עם אמו ביידיש. הוא מגלה עניין רב במדבקות של כלי רכב, שודדי ים ומספרים. צי שלם של כלי רכב מצטופף על דף אחד, כי ככה דובי רוצה.

ראשה מצטרפת. יד ימינה נתונה בסד אחרי ניתוח מורכב מאוד. אני תופרת בשבילה את ספרון המדבקות שלה. אבא של רננה לימד את כולנו שיטת תפירה אחרת, בצורת ספירלה, שנותנת לספרון תוצרת בית מראה מכובד מאוד. הוא מתנדב בשמחה לעזור לתפור את הספרון של ראשה בעוד אני ממשיכה לעזור לבתו להדביק את המדבקות שבחרה בספרון שלה. היא מתכננת היטב את הפריסה של המדבקות על הדף. אני שואלת איפה להדביק והיא מנחה אותי בתנועות ראש עדינות.

אני משוחחת עם ראשה בערברית, ערבית מהולה בעברית. מרגישה קצת מטופשת, אבל ראשה מגלה נדיבות ואנחנו משוחחות כך, בבליל של שפות ושל שקט.

רננה, ראשה ודובי יוצרים סיפורים שנושאים אותם לעולם אחר, מחוץ לבית החולים. עולם שהדרך אליו היא על כנפי חדי קרן, או מטוס, או שביל עשוי מכוכבים ולבבות. עולם שנברא מכוח היכולת של רננה, דובי וראשה לדמיין אותו.

בעוד כמה ימים רננה, דובי וראשה ישתחררו מבית החולים וישובו הביתה. אני מקווה שבעוד כמה שבועות, חודשים או שנים השהייה בבית החולים תהיה זיכרון רחוק מאוד. אך אני מקווה שימשיכו לאחוז ביכולת לעוף על כנפי הדמיון ולברוא עולמות אחרים, טובים ומטיבים יותר.  אני מאחלת גם לנו, המבוגרים.ות, שנאחז ביכולת לדמיין עולם טוב ומטיב יותר. למען הילדות והילדים. למעננו.