איך נראית תקווה? עקשנית ושברירית

For English version: https://hamutal.substack.com/p/what-does-hope-look-like-fragile

איך נראית תקווה?

אמילי דיקנסון כתבה שהיא "דבר כזה עם נוצות"  שלא מפסיק לשיר, בכל מזג אוויר. שברירית מחד, ועמידה באורח פלא מול איתני הטבע, מאידך.  

אז אולי ככה נראית תקווה?

ואולי היא כמו עוף החול, נשרפת בכל פעם עד אפר וצומחת מתוכו שוב, חזקה ובעלת מוטת כנפיים כבירה.

כן, אולי ככה נראית תקווה.

ואולי לא, אולי היא נולדת בשקט מחדש בכל פעם שהנפש מצליחה להדוף קצת מן החושך. כאשר היא מסרבת להיכנע לאופל הייאוש. כאשר היא נחושה לא לשתף פעולה עם הרוע שמאיים להטביע אותה.

כן, אולי ככה נראית תקווה.

תקווה היא עקשנית ונודניקית ולא אכפת לה ממה שאומרים. היא לא רוצה למכור לך כלום, וכמו שכתבה אמילי דיקנסון, היא גם לא מבקשת דבר בתמורה.

ואולי בעצם כן. אולי היא מבקשת שתחזיקו אותה גם בקור ובחושך.

תקווה היא עקשנית ולא אוהבת שמבלבלים אותה עם אופטימיות נצחית או עם התעלמות מעובדות. היא מאוד קפדנית בקטע הזה, התקווה.

היא עקשנית ויש לה צוואר ארוך מאוד, הרבה מעבר למידותיה, כי היא חייבת להמשיך ולהסתכל הלאה וגבוה כל הזמן, גם כשרגליה השבריריות נעוצות עמוק בבוץ.

היא נודניקית שמושכת בדש הבגד שלך ועושה לך רגשות אשם כמו אמא פולנייה ומזכירה שלא רצוי לשקוע ברחמים עצמיים וגם לא לעצום את העיניים.

היא מלאת חמלה, התקווה. היא מבינה כאשר עייפנו מלאחוז בה והיא נשמטה מאיתנו. היא מבינה את החולשות והקשיים שלנו, ויש לה המון סבלנות.

כן, אולי ככה נראית תקווה: עקשנית, מלאת חמלה, נודניקית, שברירית וחזקה.

“Hope” is the thing with feathers

BY EMILY DICKINSON

“Hope” is the thing with feathers –

That perches in the soul –

And sings the tune without the words –

And never stops – at all –

And sweetest – in the Gale – is heard –

And sore must be the storm –

That could abash the little Bird

That kept so many warm –

I’ve heard it in the chillest land –

And on the strangest Sea –

Yet – never – in Extremity,

It asked a crumb – of me.

תקווה

תִּקְוָה / אמילי דיקינסון

לַתִּקוָה כַּנְפֵי נוֹצָה –

הִיא נָחָה בַּנְשָׁמָה –

וְשָׁרָה שִׁיר – לְלֹא מִלִּים –

אַף פַּעַם לֹא נִגְמַר –

מִתּוֹך הַסְעָרוֹת – נִשְׁמַעַת

מַנְגִּינָה שְׁלֵוָה –

לַשָׁוְא עוֹד מְנַסֶה הַסַעַר –

לִמְחוֹק אֶת הַתִּקְוָה –

בְּהַר שֶׁל כְּפוֹר, בְּיָם סוֹעֵר –

עָזַר לִי שִׁיר מֻכָּר –

והַתִּקְוָה עוֹד לֹֹא בִּקְשָׁה

מִמֶנִי שׁוּם דָּבָר.

(תרגום: לאה נאור)