על סיפורים ושינוי חברתי

סיפורים של שינוי חברתי, או, מה הקשר בין סינדרלה, לעשייה לשינוי חברתי

חמוטל גורי

 זה היה לפני 24 שנה. הייתי צעירה, בהריון מתקדם ונזקקתי לעבודה. חברת כוח האדם שלחה אותי למשרד של שתי”ל בירושלים, לעזור באדמיניסטרציה, עריכה ותרגומים. נכנסתי בדלת, סקרנית, קצת חוששת. ושם, על הקיר לפני, ראיתי את הפתגם אשר שינה בדיעבד את חיי: “עד שלאריות יהיו היסטוריונים משלהם, סיפורי הציד תמיד יאדירו את הצייד”. התחלתי לעבוד שם, תחילה כמתרגמת ועורכת, כחלק ממאמץ משותף למצוא ולהמציא בעברית מילים ומושגים של שינוי חברתי. כך, יחד עם לידת בני הבכור נולדתי שוב גם אני  ויצאתי למסע שממשיך ויימשך, מסע אישי-פוליטי, רצוף מפגשים מהסוג שמשנה את החיים, את הפרספקטיבה, פגשתי א/נשים שהרחיבו את גבולות לבי ולימדו אותי דברים שלא ידעתי.  

זה היה לפני 17 שנים. לאדם יקר וקרוב לי עד מאוד נגרם סבל רב.  אז למדתי מקרוב את אימתה של השתקה וכיצד היא פועלת לבודד אותנו ממעגלים של תמיכה. הסירוב לשתוק והדחף לספר את סיפור המעשה היו תחילתו של מסע של ריפוי וההעצמה. הזיקה העזה בין האישי לפוליטי קיבלה משמעות אינטימית במיוחד.  

זה היה  לפני חמש  שנים בערך. נסעתי לקליפורניה להשתתף בסמינר למנהיגות לשינוי חברתי של רוקווד. שם, במעגל עם א/נשים שזה עתה פגשתי, הרחק מהבית והשפה שהם שלי, וללא הכנה מוקדמת, סגרתי מעגל עם הפתגם ההוא, על האריות והציידים, וידעתי, בידיעה עמוקה שבאה עם השנים, שהייעוד האישי שלי, מאז ומתמיד, ובכל אשר עשיתי, היה ללקט ולספר סיפורים של שינוי חברתי ולהביא את הכלי הזה, רב העוצמה, אל שדה העשייה למען שינוי חברתי.

סיפורים הם כלי תקשורת בסיסי ורב עוצמה גם יחד, הם יוצרים אינטראקציה שיש בה החלפת מידע, אך בעיקר  יצירה של חיבור אישי והתקרבות. סיפורים הם דרך לשבור ולמוסס פרקטיקות של השתקה והדרה, לתת קול ופנים ושם, לחבר בין האישי והפוליטי. למעשה, זהו כלי שיכול לשמש אותנו בתהליכים של העצמה, הנכחה, תיעוד מאבקים ו”עשיית שכל” (Sense-making ) ויצירת מעגלים מתרחבים של תמיכה והשפעה. כל אחד מהנושאים הללו ראוי לכתיבה נרחבת ונפרדת, אשר תבוא בהמשך, בבלוגים שאכתוב. 

היכולת והרצון לספר סיפורים, לשמוע אותם ולחלוק אותם טבועה עמוק ב-DNA שלנו. אבל סיפורים אינם שמורים כלל וכלל רק למרחב האישי. גם המרחב החברתי, התרבותי והפוליטי מתנהלים על פי סיפורים, חלקם בני משפט אחד, אשר מכוננים את המציאות שאנו חיים/ות בה, מקבעים מבני כוח ומשפיעים על הלכי מחשבה. כמה פעמים שמעתם/ן משפטים כגון: “זו דרכו של עולם”, או “כך הוא טבע האדם”. אז זהו, שלא. דרכו של העולם היא הסיפורים שאנו מספרים/ות לעצמנו, ויש לנו היכולת לשנות את הסיפורים הללו. מול סיפורים של “הפרד ומשול”, של ריבוד חברתי, אתני, לאומי, חברתי, כלכלי, מול סיפורים של “אין פרטנר לשלום/לשיח/למו”מ”, יש סיפורים של איחוד מאבקים, חיבור בין קבוצות מדוכאות, וא/נשים שמוצאים/ות דרך לנהל שיח על פני הבדלים מרים וקשים. אלה הם הסיפורים שאנו צריכים/ות לספר. 

מיום שנולד הבלוג הזה הקפדתי לחלוק בו את סיפוריי האישיים או פרשנויות שלי לסיפורי עם ואגדה. אינני מספרת סיפורים של א/נשים אחרים/ות, כי אלה הם הסיפורים שלהם/ן לספר. אני מקווה שתראו בבלוג הזה הזמנה פתוחה ומתמשכת לחלוק כאן את הסיפורים שחשוב לכם/ן לחלוק.

שינוי מתחיל כשהשתיקה נשברת. שיתוף בסיפורים הוא מעשה של נדיבות אנושית.

storyteller2

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s