"ואחר כך בא שקט
מצורף מעייפות וחשכות ותרמילים ריקים" (אני מלחמת אזרחים, חיים גורי).
הטראומה גוזלת מאיתנו את המילים, הסיפורים עוזרים לנו למצוא אותן ולטוות מחדש את שכבת המגן שאיתה נצא שוב אל העולם.
כבר עשרים שנה שאני עוסקת בכוח המרפא של סיפורים. בעולם המופלא של הסיפורים אני פוגשת גיבורות וגיבורים שהודות לסקרנות, תושייה, אומץ, אמונה ואהבה הביסו את האופל שאיים לבלוע אותם. בסיפורים אני מוצאת שוב ושוב את חומרי הגלם שמהם עשויים חיינו; מהנשגב והטוב ביותר ועד לשפל והאכזרי ביותר בנפש האדם.
לכן אני כל כך אוהבת סיפורים; לספר אותם ובעיקר להקשיב להם. אני מאמינה שסיפורים עוזרים לנו לעשות שכל מהכאוס שהוא לפעמים החיים שלנו. מאמינה בכוח המרפא שלהם להוציא את הדברים מהחושך אל האור, מהאלם אל הדיבור ולחבר הפיסות של היותנו. בעמוד הזה אני משתפת במה שגיליתי במסע הזה. ובסופו יש גם מידע על סדנאות.
נפלאות השפה וחולשותיה
מילים. מילים כתובות, מדוברות, מנוגנות. מילים נזעקות ונלחשות, מלטפות ודוקרות.
אני כל כך אוהבת מילים. הן חומר הגלם שאיתו אני עובדת ויוצרת. אני אוהבת להתבונן בהן מכל הכיוונים, כמו היו אבנים טובות ויקרות. להסיר מהן את האבק כדי שינצנצו שוב, כמו חלוקי נחל שעמדו זמן רב מדי על המדף.
אני אוהבת לפענח אותן. להתעקש להקשיב למה שהן מנסות לומר, גם כשהן לוחשות.
אבל לפעמים, המילים נאלמות דום. יש אירועים בחיינו שגוזלים מאיתנו את המילים. יש תקופות שהמילים מרגישות קטנות ומבוישות, מרוקנות מתוכנן.
"תוכלי לתאר לי את הכאב שלך", ביקשה הרופאה הצעירה מהמטופלת ששכבה במיטת בית החולים. האישה המבוגרת והיפה נשאה אליה מבט חכם מאוד ונבוך קמעא: "אני אשת חינוך, אני מדברת וכותבת כבר שנים, אבל אין לי מילים כדי להשיב לשאלה שלך".
האמונה שלי בסיפורים ובכוחם המרפא הובילה אותי לחקור את המסע שעושה הנפש ממצב של אלם, של היעדר שפה, לעבר שפה בוראת; שפה שמניעה תהליכים של התעוררות ושינוי. שפה שיוצקת חיים חדשים אל מילים שאבדו או איבדו ממשמעותן. המסע הזה יוצא מהיעדר השפה דרך שפה מייצגת ועד לשפה בוראת.
בואו נצא לדרך מההיעדר אל הבריאה
ההיעדר
כָּל גּוּפוֹ עָנָן שֶׁל כְּאֵב
וְאֵין מִלִּים לְכָךְ
זוּלַת עַצְמוֹ (אדריאן ריץ')[1]
היעדר השפה נכפה עלינו בעקבות באירוע שמטלטל את הנפש ומשבש באופן זמני את היכולת שלה לדבר ולהשמיע קול.
חוקרת הספרות איליין סקארי, כותבת בספרה The Body in Pain כי כאב פיזי – תולדה של פציעה, עינויים או מצב רפואי – מחריב את השפה ומחזיר אותנו לשלב טרום שפתי[2]. הגוף המיוסר מדבר בזעקות, באנקות או בבכי. השפה מצטמצמת לאותות של מצוקה וקריאה לעזרה, או מחאה נגד מה או מי שגורם לכאב.
ויש הכאב של הנפש שגוזל מאיתנו את המילים, כמו מנתק את החיבור בינינו לבינן. לפעמים, הפחד הוא זה שגוזל את המילים, לעתים הבושה, ולעתים הנפש עצמה מתקשה להאמין שנאלצה לשאת כאב שכזה.
אך עם כל הקושי, חיוני למלא את ההיעדר, להפר את השתיקה, כדי לא להישאר לבד.
שפה מייצגת: בדרך לנפש מדברת
"האימהות והאמנות הצד השווה שבהן: נכונות להעניק בלי שיידרשו לכך" (גילה גורי, דרך ומקדש)
מי שיודעת לדבר בעבורנו כשהשפה בוגרת בנו, היא האמנות. במילים, בצלילים ובדימויים היא מבטאת את המתחולל ומשתולל בנפש ובגוף.
מה שאמנות יודעת לעשות הוא לזקק את מה שלא הצלחנו לתת לו שם. וכך, המפגש עם שיר, סיפור או דימוי שמצליחים לבטא את מה ששותק בנו, עוזר לנו לשלוח יד רועדת אל אותה מגירה. המפגש עם יצירה שכאילו מדברת את הנפש שלנו מעורר בנו הבנה שאנחנו לא לבד בעולם; שהרגשות והתחושות שמציפים אותנו קיימים בעולם וזועקים את זעקתם בעוד לבבות.
שפה בוראת: ללדת את המילים שלנו מחדש
שפה בוראת היא זו שמתרחשת כאשר הזכרונות שרודפים אותנו הופכים לסיפור חדש ואחר. כאשר אנחנו בוראות ובוראים את עצמנו מחדש מתוך צורך עמוק לעתיד טוב יותר. הסיפור החדש צומח מתוך מה שלמדנו על עצמנו כאשר ניצבנו מול נחשולים שאיימו להטביע אותנו בים של פחד, כאב, אשמה, זעם וספק עצמי.
השפה הבוראת מאפשרת לנו לגשת אל הזיכרונות שרודפים אותנו מעמדה של סוכנות, של יכולת לפעול ולהחזיר לעצמנו בהדרגה את השליטה על אותם חלקים בחיינו שאכן יש לנו שליטה עליהם.
הביטוי בשפה בוראת מחייבת אותנו קצת ללדת את עצמנו מחדש, להיות הורה מלא בדאגה ואכפתיות עמוקה של עצמנו. להתבונן על עצמנו במבט שאין בו שיפוטיות, אך יש בו חמלה עצמית ודאגה עמוקה ורצון דוחק לחוש נוח בתוך העור שלנו.
אחרי מה קרה, כל מה שרציתי היה להשתבלל. הרגשתי חשופה ופגיעה כל כך. אבל עם השבלול באה גם בדידות גדולה. האפשרות לספר את הסיפור שלי ולגלות שאני לא לבד נתנה לי כוח. עכשיו, כשאני כותבת, גם אם לאט ובהיסוס, אני יולדת את עצמי ואת המילים שלי מחדש
ביטוי בשפה בוראת פירושו שמצאנו את הקול שלנו מחדש.
כלי סיפורים ושפה בוראת
לכולנו יש סיפורים חשובים לספר. ויש הרבה דרכים לספר סיפור. לספר את הסיפור במילים שלנו, מנקודת המבט שלנו, יכולה להשיב לנו חלק מהשליטה שהטראומה והכאב גזלו מאיתנו. מלאכת הטוויה של הסיפור עוזרת לנו לחבר מחדש את חלקי האני. המסע לעבר השפה הבוראת הוא מסע של שיבה אל עצמנו.
לאורך השנים, ליקטתי בקפידה כלים שונים שנועדו לעזור למי שרוצה לספר את הסיפור שלה או שלו לעשות זאת הנכונה ביותר בעבורו.ה. כלים, שנועדו ללוות את המסע לעבר השפה הבוראת. מסע שעובר דרך הוקרה עצמית עמוקה והתבוננות בזיכרונות שהגיעה העת לשלוף מהמגירות ולהתבונן בהם מבלי לפחד שישובו לנשוך אותנו. מסע שהמוטיב המרכזי בו הוא בחירה: מה לזכור, מה הכי חשוב לי לספר, מה אני רוצה שידעו עלי ועל מה שקרה לי בסוף הסיפור.
תודה על ההזדמנות לספר את הסיפור שלי, לשתף, ולהביא קול אישי מתוך מסע חיים עמוק ומורכב. זו חוויה מרפאה ומחזקת
סדנאות והכשרות
סדנאות "נפש מדברת": למצוא את הקול שלי בעזרת השירה
טראומה עלולה לגזול מאיתנו את הקול ואת המילים שלנו או שאנו חשות שהמילים מאכזבות אותנו ויש לנו צורך במילים חדשות, בהתבוננות חדשה. שירה, גם כתובה וגם מולחנת, עוזרת לפעמים לדייק את הרגשות שאנו מתקשות לבטא ולהציע לנו מסגרות מילוליות חדשות. בסדנא ניתנת למשתתפים.ות הזדמנות לבחור מתוך אוצר של שירים שמדבר את הנפש ולהוסיף מילים ושירים משלהם.ן
סדנאות לא.נשי טיפול לשילוב כלי סיפורים בתהליכי טיפול
מטרת ההכשרות היא לצייד נשות ואנשי טיפול בכלים לשימוש בסטוריטלינג – אמנות הסיפור – בתהליכי טיפול אישי וקבוצתי. בתום ההכשרה, המשתתפות.ים יוכלו לשלב כלים ותובנות בתהליכי טיפול ולשלב תפיסות ופרקטיקות של סטוריטלינג כדי לסייע למטופלות ולמטופלים לעשות את המסע החיוני והקשה מהאלם לשפה בוראת; שפה שיוצרת קשרים מטיבים, משיבה להן את האמון בעצמן ובאלה הראויים לאמון שלהן ומאפשרת להן לעצב מציאות חיים חדשה.
סדנאות והכשרות למתמודדים עם טראומה ופוסט טראומה
ההכשרות נועדו לצייד את המשתתפים והמשתתפות בארגז כלי סטוריטלינג שיסייע לבנות סיפורים שהן גם עדויות בגוף ראשון, וגם תמונה של העתיד שאליו הם והן שואפים. כלי הסיפורים מסייעים לחבר את הפיסות השונות של חיינו לכלל דיוקן עצמי שלם ומוקיר.
למידע נוסף ויצירת קשר: נייד: 052-5601859 consult4good@gmail.co
[1] https://www.kibutz-poalim.co.il/%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%99_%D7%A9
[2] Scarry, Elaine (1985-09-26). The Body in Pain: The Making and Unmaking of the World. Oxford University Press. Kindle Edition